"כיצד זה אפשרי ששכנים שחיים בהרמוניה ובשלווה שנים על גבי שנים,
ביום אחד הופכים לשונאים ששנאתם היוקדת הופכת אותם
לגרועים יותר מחיות טרף..."

רכישת הספר

להבין את הסכסוך המוסלמי - יהודי

לקראת תודעה חדשה
ומשנת - מציאות במזרח התיכון

85

105

שתפו עם חברים

׳להבין את הסכסוך המוסלמי – יהודי׳

הסכסוך המוסלמי – יהודי המוכר באזורנו כסכסוך בין ישראל לפלסטינים מלווה כבר שנות דור את חיינו ולא אחת אף גובה קורבנות. התהייה שמקננת בלבבות רבים ומהווה גם נקודת מחלוקת פוליטית היא האומנם נגזר עלינו לחיות במאבק אלים ומדמם? עד מתי?
להבין את הסכסוך המוסלמי – יהודי מבקש לצייד את הקורא הישראלי בכלים להבנת הקונפליקט שבבסיסו של הסכסוך, הן מבחינה היסטורית והן מנקודת מבט מוסלמית פלסטינית ומורה את הדרך בנבכי הזרמים השונים שעיצבו את תודעת הסכסוך.
לטענת מחבר הספר על הישראלים לדעת ולהאמין שהסכסוך אינו מחויב המציאות. אם רק נשכיל להכיר את ההיסטוריה ואת הפוליטיקה של אזורנו, נבין שבקרב המוסלמים שחיו כאן היו קולות שהתייחסו באהדה לשיבת ישראל, ששיבה זו אף מופיעה בקוראן. אך היה אדריכל שנאה אחד שדאג להשתיק באלימות את הקולות הללו.  הבנה עמוקה של מהות הסכסוך ובעיקר שינוי תודעתי והפנמה היוצרים שכנוע פנימי עמוק, הם המפתח ליצירת אופק חדש, מבוסס ומלומד, ליחסי מוסלמים ויהודים באזורנו.

יהודה ימיני

יהודה ימיני הוא דוקטור לפסיכולוגיה פוליטית המעורב למעלה מעשרים שנה בתוככי החברה הערבית
והמוסלמית בישראל ומצוי בנבכיה התרבותיים והחברתיים.

רכישת הספר

להבין את הסכסוך המוסלמי - יהודי

לקראת תודעה חדשה
ומשנת - מציאות במזרח התיכון

85

105

שתפו עם חברים

המלצות קוראים

״בספר זו נדונה סוגייה חשובה מאוד לכל ישראלי ההיבט הדתי של הסכסוך הערבי – ישראלי אינו זוכה להתייחסות כמעט בכלל ברמה הציבורית ובדיון בישראל סביב הסכסוך. מעבר לכך, מחסום השפה ואי הכרת התרבות הערבית המוסלמית מוסיפים להיעדר הידע בתחום זה בקרב הציבור הרחב . לפיכך הספר שלפנינו הוא חשוב ומהותי״.

ד"ר שגיא פולקה, עמית מחקר, לימודי אסלאם, מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל אביב.

"כדיפלומט וכמי שעסק במחקר במשרד החוץ, במסגרת המרכז למחקר מדיני, קראתי הררי חומר בנושא הסכסוך הערבי-ישראלי. ספרו של ד"ר יהודה ימיני, מאיר נקודה ייחודית – תקדימית בכל האמור למחקר ולספרות המקצועית – וכזו העשויה לשפוך אור חדש על הנושא, בפרט בכל הנוגע לדרכי פעולה עתידיות. מצאתי את הקריאה בספר מרתקת ועשירה, מחדשת נקודות שגם לי, כמי שעוסק בתחום שנים רבות, לא היו מוכרות עד כה. אני מקווה שהקריאה לא רק תשכיל את הקוראים, אלא גם שימצאו בין קוראים אלה מי שיכולים לקחת את הדברים קדימה, לכיוון של מציאת דרכי פעולה מעשיות". 

רן א. ישי, שגריר ישראל לשעבר בקזחסטאן

" חשבתי שאני מכיר את מקורות הסכסוך הישראלי ערבי, אבל אחרי שקראתי את הספר המצוין של ד"ר יהודה ימיני, התחוור לי שיש הבדל בין להכיר לבין להבין. על ידי נגישות בלתי אמצעית אל ערביי הארץ והבנה עמוקה של תרבותם, משרטט ימיני את היסוד הדתי החבוי עליו מבוססת גישתם כלפי המפעל הציוני, גישה שכמעט לא מותירה להם ברירה מלבד שלילתו המוחלטת.  מסקנה מעניינת בנושא זה מובאת בסוף הספר".

חנן עמיאור, עורך ראשי 'פרספקטיבה'

טעימה מהספר

היה זה כמדומני באביב שנת 1979, כאשר באתי לבקר את סבי וסבתי. בעודי מרפרף בעיני אחר הספרים שבמדף הספרים בחדר הגדול, כפי שנהגתי לעשות מפעם לפעם, צדה את עיני חוברת מלבנית אפורה שלא ראיתיה קודם. לקחתי לידיי את החוברת ועלעלתי בה, חוברת פשוטה, מרובת תמונות בשחור ולבן של גברים, נשים וילדים ותיאור מילולי קצר כיצד מצאו את מותם. התיישבתי לקרוא בחוברת ומהר מאוד גיליתי כי המשותף לכל אותם אנשים שהם נרצחו בדרכים שונות ומשונות, אך אכזריות מאוד. עודני אוחז בחוברת ניגשתי לסבי ושאלתיו מה טיבה של חוברת זו ובמי היא עוסקת. סבי סיפר לי שהחוברת הודפסה לקראת שנת היובל למאורעות תרפ"ט לזכרם של עשרות מתושבי צפת העתיקה, שנרצחו במהלכן בשנת 1929 . הוא ציין שחלק גדול מהצעירים המופיעים בחוברת היו חבריו מילדות ומשום ששבועיים טרם פרוץ המאורעות הוא נסע ללמוד בחיפה, ניצלו חייו. סבי הוסיף כי הנרצחים הללו נרצחו בידי שכניהם, שכניו, המוסלמים שעימם חיו בשכנוּת טובה במשך מאות שנים, דור אחר דור. שכנוּת שבאה לידי ביטוי באירוח הדדי, בהשתתפות בשמחות זה אצל זה או בניחום אבלים, שכנוּת של ילדים שמשחקים זה עם זה בחצר המשותפת, או כאשר השכנה דופקת בדלת הסמוכה ומבקשת מצרך כזה או אחר. "…וביום אחד כל זה נגמר", אמר סבי באנחה, "אין אמונה בהם אפילו אחרי ארבעים שנה בקבר". קבע ספק בעצב ספק בייאוש. דבריו שיצאו מלב כואב נחרתו בליבי ותמהתי כיצד זה אפשרי ששכנים שחיים בהרמוניה ובשלווה שנים על גבי שנים, ביום אחד הופכים לשונאים ששנאתם היוקדת הופכת אותם לגרועים יותר מחיות טרף. כיצד יכלו אותם שכנים מוסלמים לא רק לרצוח את שכניהם היהודים, אלא לעשות זאת בדרכים כה אכזריות וברוטליות המצריכות אטימות רגשית, לא אנושית. מאיפה פרצה הברוטליות הזו?

מאז אותו יום באביב 1979 ועד היום, לא עלה בידי למצוא את אותה חוברת הזיכרון. גם מנוח לא מצאתי. איני יודע האם אלו עיניו הנוגות של סבי, הצער שהיה בקולו, או שמא האנחה קורעת־הלב שפלט, כשסיפר על חבריו שנעלמו לו ביום אחד. כל אלו דחפו אותי לצאת למסע ארוך, מורכב וטעון לחקור מה הגורמים שיצרו וממשיכים ליצור את השנאה הפראית והאלימה הזו. כבר בתחילתה של הדרך היה לי די ברור שכדי לנסות ולהבין את העומקים מהם פרצה השנאה, עלי לבחון קודם כל בצורה יסודית את אורח מחשבתם, אמונתם, תרבותם וערכיהם של מאמיני האסלאם. מאז, במהלך למעלה משני עשורים, נפגשתי באופן יומיומי עם מאות רבות של מוסלמים שונים ממגוון האוכלוסייה הפלסטינית והישראלית. אנשי דת וחילונים, אקדמאיים ופלאחים, מבוגרים וצעירים, טרוריסטים ואזרחים תמימים, במסגרת תפקידַי השונים, הביטחוניים והאזרחיים. בכל פעם, שנקרתה בפני ההזדמנות, ניצלתי אותה מתוך פתיחות והקשבה, כדי לנהל שיחות עמוקות ונוקבות, הנוגעות בכל נקודות החיכוך הקיימות. היום, לאחר שנים ארוכות של מחקר ולאחר שיחות רבות, התמונה התבהרה עבורי. כאמור, בשנים האחרונות העברתי סדרת הרצאות על הנושא עם התובנות אותן גיבשתי לעצמי. שאלה שחזרה על עצמה באותן הרצאות הייתה, האם מקבלי ההחלטות בארץ ובמערב, אנשי אקדמיה, בדגש על מעצבי מדיניות היוזמים הסכמים שונים בהקשר לסכסוך ומנסים לפתור אותו – האם הם מודעים לאינפורמציה כפי שהבאתי. תשובתי הייתה, שהכישלון המהדהד של כל אותן יוזמות שונות, החל מ'ועדת פיל' בנובמבר 1936 שמטרתה הייתה לבחון כיצד ניתן לפתור את הסכסוך הקיים בארץ ישראל בין היהודים לערבים, דרך 'תהליך השלום' על שלל יוזמותיו וששיאו היה בשנות ה־ 90 ' ב'הסכמי אוסלו' שהתרסקו לקרקע המציאות, קצת יותר משבע שנים לאחר שנחתמו וכלה ביוזמות אמריקניות ואירופאיות שונות, כולן מעידות כאלף עדים על בעיה עיקרית אחת והיא חוסר הבנה בסיסי ומוחלט בשורשי הסכסוך ומרכיביו.

 

דילוג לתוכן